טאראס יום, אמן רב-תחומי המתגורר בבנגקוק, מגדיר את סגנונו כסוריאליזם ביומורפי, המשלב ידע רפואי עם חקירה מעמיקה של הטבע והחוויה האנושית.
קרה לכם פעם שפגשתם בחפץ שגרם לכם לעצור הכל ולהביט בו בהתפעלות?
עבורי, זה היה כיסא. טוב, לא סתם כיסא – זה היה ״הכיסא הארוך״ (Long Chair) אחד מעיצוביו יוצאי הדופן של האמן והמעצב טאראס יום, שעיצוביו הם מיזוג הרמוני של צורות אורגניות, מדע בדיוני וחלומות עתידניים.
יום זכה להכרה בינלאומית בעיקר בזכות יקום האמנות שהוא יצר, המכונה Yoomoota – עולם מקביל, שיקוף חזותי של גוף ונפש המייצג את כל מה שקיים באנושות. בין יצירותיו ניתן למצוא כאלה שהוצגו ב-Chicago Athenaeum ובמוזיאון Red Dot Design בעיר Xiamen.
כמי שעברה בעצמה מעולם הרפואה ולימודי אחיות לתחום העיצוב וקידום אמנים צעירים, מצאתי עניין רב במסעו המקצועי והרעיוני של יום. מה מניע אדם לעזוב את היציבות של הרפואה לטובת האפשרויות הבלתי מוגבלות של יצירה ניסיונית? כיצד משפיע הרקע הרפואי שלו על עיצוב חזונו היצירתי?
הצטרפו אליי לשיחה עם טאראס יום – מעצב, חוקר, ואולי גם "רופא חפצים" – שכמה מעבודותיו יוצגו ב-TAAD.
לפני הכל– מה הסיפור מאחורי כיסא "הישבן המנופח״ (Inflated Ass Chair)?
השם הוא אירוני למדי בתוך יקום יומוטה. "הישבן המנופח" הוא למעשה צמח טורף מכוכב גן העדן – עולם של עונג דמיוני, מקלט טרופי שבו כמעט כל יצור חי שוקע במצב של ערפול חושים, המאפשר לו להשתחרר וליצור כל מה שיחפוץ.
אבל יש כאן מלכוד. מי שיושב על הכיסא, יגלה שקשה מאוד לקום ממנו. הוא שואב את האנרגיה של היושב – או מזין אותה, תלוי בטבע הפנימי של האדם. ברגע אחד, תמצאו את עצמכם לכודים בשלשלאות אינסופיות של עונג. כדי להחזיק צמח כזה בבית ולעמוד בפני כוחות הקסם שלו, יש לפתח משמעת עצמית וסבלנות. אבל אני מאמין שתמיד שווה לנסות – במקום רק להתפעל ממנו מרחוק.
מה היו מקורות ההשראה שלך ביצירת יקום יומוטה, ואילו היבטים מהחוויה האנושית מרכיבים את היצירה שלך?
יומוטה תמיד היה חלק ממני. הנטייה שלי לאמנות הייתה קיימת מאז ילדותי, אם כי באופן לא מודע. נקודת המפנה התרחשה במהלך לימודי הרפואה, במסלול לרפואת ילדים. נהגתי לרשום הערות באמצעות איורים – לתעד שינויים ומצבים שונים בציורים. כך הבנתי שאני רוצה לתקשר משהו קסום ופנטסטי, בין אם דרך המדע או האמנות. המדע הרגיש כמו מקום בודד, ולכן בחרתי באמנות – כי לא רציתי להיות לבד.
אני מאמין שהבחירה הזו סימנה את תחילתו של יומוטה – הוא הפך למרחב של לימוד עצמי וגילוי, ממלכה של חקירה מתמשכת. כיום, הוא מתקיים בצומת שבין אמנות לעיצוב, ומשקף את חיינו הפנימיים, מחשבותינו והקשרים שלנו עם העולם. אני נוהג להסביר שכל דמות או חפץ בעבודתי מייצגים את הגוף והנפש שלנו, ומשקפים היבטים שונים של האנושות ושל יחסינו עם המציאות.
כיצד השפיע הרקע שלך ברפואה ובביופיזיקה על גישתך לאמנות ולעיצוב? איך מתבטאת החפיפה בין התחומים?
ללא ספק – הוא השפיע כמעט על כל היבט בתהליך היצירתי שלי. אחד הדוגמאות הבולטות היא כוכב Orginion בתוך יקום יומוטה, שבו הדמויות מייצגות איברים שונים בגוף. למשל, כיסא הלימפוציטים משקף את הצורה של תאי המערכת החיסונית – הלימפוציטים. אזור הישיבה מעוצב בצורת כדור כדי להבטיח נוחות ארגונומית.
אני חושב שהחפיפה הגדולה ביותר בין שני התחומים היא בתוצאה הסופית. כמו שאומרים, "נפש בריאה בגוף בריא". אמנות נוגעת ברוח האדם, ומפעילה תהליך עמוק שיכול להוביל לריפוי, שיפור איכות החיים, השראה, אהבה, ולבסוף – לחיים עצמם. לאמנות יש את הכוח להפיח חיים בחיים.
האם יש יצירה או דמות ביקום יומוטה שמשקפת אותך? אם כן, מה הסיפור שלה?
אם לבחור דמות שמייצגת אותי, זה יהיה "פילמן" – דמות שמגלמת את המהות של היפוכונדריה. אני מוצא את עצמי לעיתים קרובות מוטרד ממצבי הבריאות והיצירות שלי הן יותר מסתם ייצוגים של תפיסתי את העולם – הן משמשות כמקומות למחשבות, להרהורים ולניתוחים שלי.
אילו אמנים או הוגים השפיעו על עבודתך?
לאונרדו דה וינצ'י השפיע רבות על השקפת עולמי, במיוחד בזכות תרומתו להיסטוריה הרפואית. הרישומים האנטומיים שלו, חקר הגוף האנושי, הציורים של עובר ברחם – כל אלו ריתקו אותי. מה שהשפיע עליי במיוחד הוא הסקרנות הבלתי נדלית שלו, שגרמה לו לחקור תחומים רבים ולהגיע לתגליות פורצות דרך.
עבודותיך משלבות חומרים וטכניקות מגוונות. מה מנחה אותך בתהליך היצירה?
אני לא מחויב לחומר או לטכניקה מסוימים – אני נותן לכל יצירה להכתיב לי מה היא צריכה. המהות היא ללכוד את הרעיון המרכזי, לכן אני נוטה להשתמש בחומרים גמישים כמו פלסטיק, שמגיב למגע האנושי ומאפשר שינויי משקל, צורה ומבנה.
עם זאת, אני עובד גם עם עץ, מתכת, שיש ומתכות יקרות, תוך שמירה על ההיסטוריה הטבעית של כל חומר. מחקר מתמיד הוביל אותי גם להדפסות תלת-ממד מתקדמות – בדומה לאופן שבו פסלים פעם למדו לשלוט בשיש.
היקום היומטי מתרחב מאוד גלובלית. איך אתה רואה את הצמיחה שלו?
יומוטה מתפשט בהדרגה ברחבי העולם, מצפון אסיה לאירופה וארצות הברית. בשנה האחרונה, הוא קיבל הכרה בירידי עיצוב בינלאומיים, במיוחד בתחום העיצוב האספני, ואני רואה פוטנציאל אדיר בהתפתחות שלו בתחום האמנות העכשווית.
בין הפרויקטים שכבר יצאו ב-2025, השקתי את קולקציית התכשיטים הראשונה שלי, "Cyber Zombie" – שמציעה פרשנות מחודשת לדמותו של פרנקנשטיין וחוקרת תרחישים אפשריים לעתיד שלנו.
אני רואה חשיבות בשילוב יומוטה בתחומי חיים שונים – אופנה, עיצוב, נדל"ן ואפילו רפואה. אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שלי הוא תכנון מלון דירות בסגנון יקום יומוטה – חקירה של ארכיטקטורה חדשנית שמאתגרת את מורשתו של אנטוני גאודי.
לסיום, איזו עצה תתן למעצבים צעירים?
אל תפסיקו ללמוד ולהתרגש מהעולם. חיו את החיים בכל דרך אפשרית, ותנו לכל החוויות האלו להשתקף ביצירה שלכם.
